נוי נ' מתאים לי חנויות (1997) בע"מ

פסק דין

בפני תובענה כספית אשר עניינה השבת דמי זיכיון אשר שולמו על ידי התובע לנתבעת.

בין התובע לבין הנתבעת נחתם ביום 15.12.2005 הסכם על פיו רכש התובע מהנתבעת זיכיון להפעלת חנות בשם "מתאים לי" ולמכור במסגרתה את מוצרי מתאים לי למשך תקופה של 3 שנים, החל מיום 01.01.06 (להלן – ההסכם ו- החנות או - חנות הזיכיון בהתאמה).

בתמורה לזיכיון שילם התובע לנתבעת סך של 60,000 דולר ארה"ב וכן העמיד לזכותה ערבות בנקאית על סך 20,000 $.

התובע הפעיל את חנות הזיכיון במשך כ- 19 חודשים. בתחילה נשאה החנות רווחים, אך לאחר מכן החלה לרשום הפסדים. ביום 10.6.2007 התקיימה פגישה בין התובע לבין נציגי הנתבעת. בפגישה זו הוסכם, לבקשת התובע, כי התובע ייצא לחופשה בת כשלושה חודשים וכי הנתבעת תפעיל בתקופה זו את החנות במקומו ותהא אחראית על ההוצאות ועל ההכנסות של החנות. בסיכום הפגישה (נספח ד' לתצהיר התובע, להלן – ההסכם נספח ד') נכתב כדלהלן:

"1. מתאים לי לוקחת על עצמה להקים צוות חדש לחנות קניון השרון נשים שבנוי כך:

- מנהלת חנות שתעבוד בחודשים אוגוסט אוק' בחנות. אחרי חודש אוק' המנהלת תועבר לסניף אחר.

- מתוך הצוות הקיים תישאר רק עובדת אחת – אתי סוויד ומתאים לי תגייס 3 מוכרות נוספות לפי 20 ₪ ברוטו, צוות שייתן 160 שעות למוכרן.

2. מתאים לי לוקחת אחריות על ההוצאות וההכנסות החל מה- 1 לאוגוסט.

3. מוטי הזכיין יוצא לחופש מה- 1 לאוגוסט וחוזר ב- 1 לנובמבר ופוגש באחד מהמצבים הבאים:

א. אופציה א' – מוטי חוזר לחנות והמנהלת יוצאת ועוברת לחנות אחרת. מקבל צוות ששכר העבודה הכללי שלו לא עובר את ה- 17,000 ₪ לחודש (כולל בונוסים) עלות מעביד.

ב. אופציה ב' – מוצאים למוטי חנות גברים באזור באותו מחיר הזיכיון ששילם.

ג. אופציה ג' – מקבל המחאה של שווי הזיכיון כולל פחת.

האופציות א-ב מועדפות, השלישית פחות מועדפת על הזכיין".

על פי גרסת התובע, עם שובו ארצה נפגש עם מר אודי זקינו ז"ל (שכיהן בזמנו כסמנכ"ל בנתבעת). לטענתו, מר זקינו הזהיר אותו מפני המשך הזכיינות והתריע בפניו, כי אם ימשיך בזכיינות יפשוט את הרגל (סעיף 7.ה. לתצהירו). לאחר מכן, פנה התובע לנתבעת, בעקבות מודעת דרושים, והתקבל לעבוד בחנות בסניף נתניה (סעיפים 7ו., 7ז. לתצהירו).

לטענת התובע, לקראת סוף שנת 2007, ראשית שנת 2008, בעת שכבר היה עובד שכיר בנתבעת, העלה בפניו אודי זקינו ז"ל הצעה לפיה, יחזור להיות זכיין בנתבעת, בחנות אותה תכננה הנתבעת לפתוח אז בקניון "הדרים" שבנתניה, לאחר שבקניון ייערכו שיפוצים נרחבים. התובע, אשר היה נכון לבחון את ההצעה, ביקר בקניון מספר פעמים והתברר לו, כי עבודות השיפוץ כלל לא החלו. משכך, פנה למר זקינו ז"ל וביקש/דרש, כי יושב לו החלק היחסי של דמי הזיכיון אותם שילם. לטענתו, הובטח לו, כי השיפוצים בקניון יסתיימו וכי בינתיים ימשיך לעבוד בנתבעת. התובע, לטענתו, סירב לכך והמשיך לעמוד על דרישתו לקבל חזרה את דמי הזיכיון (סעיפים 7ט. – 7יא. לתצהירו).

בנוסף, טוען התובע, כי ביקש שתושב לו הערבות הבנקאית, אך הנתבעת, סירבה לעשות כן ואף חייבה אותו להסכים להארכת תוקף הערבות שלוש פעמים והתובע אף נשא בעלויות הארכת תוקף הערבות. הנתבעת, באמצעות מר יוסי ארביב, הבהירה לתובע, כי יוכל לקבל חזרה את הערבות הבנקאית, רק לאחר שהחנות תימכר לזכיין אחר.

ביום 23.11.2009 פנה התובע בכתב לנתבעת וביקש ממנה, כי תשיב לידיו את התשלום עבור הארכת הערבות הבנקאית לשנת 2007, את הערבות הבנקאית המקורית ואישור על ביטולה וכן החזר החלק היחסי בדמי הזיכיון (נספח ח' לתצהיר התובע). הנתבעת השיבה לתובע במכתב מיום 10.12.2009 כדלהלן:

"...

2. על פי הסכם הזיכיון, שנחתם בין החברה ובינך, קיימת לך הזכות לחזור ולנהל את חנות "ML" בקניון השרון (להלן: "החנות").